לשבור ולהרוס, אולי עכשיו הוא יעבוד

לכל מי שקצרה רוחו מלקרוא אספר בקצרה, יש 3 תכונות שאני מתעב עמוקות – שקרנות רמאות וגנבה. אני שונא כל אחת מהן לחוד וחושב שהן הבסיס לכל חולי חברתי שהוא, אבל כשהן מופיעות יחד אני שונא אותן במיוחד. וכן, כמו שאתם מנחשים נכונה, בחברת אורנג' מצאתי את שלושת התכונות האלא בכל רמות החברה – מהעובד הקטן ועד למדיניות שעל פיה החברה הזו מתנהלת.
אז זה היה התקציר, ולכל מי שעדיין איתי אני אספר כיצד הפכתי מלקוח נאמן ואפילו ממליץ, שהעביר את שרותי הטלפון שלו, האינטרנט וסלולרי לחברת אורנג', לאחד שכל מטרתו היא למצוא פתח ולו הקטן ביותר מהחוזה הדרקוני של החברה ולהמלט ל… האמת שאני לא ממש יודע לאן אבל להמלט.
יש לי חשבון מאורנג’ החודש שעומד על 995 שקלים ומכשיר שלא עובד.
לא תמיד הייתי לקוח ממורמר וכבול של חברה חסרת רגישות. הייתה לי תקופה מאוד יפה בה היה לי מכשיר נוקיה סנייק, לא הישן ההוא אל הקוביה הפשוט, שאגב עובד עד היום אצל אחי, והוא היה בבעלותי המלאה ועברתי איתו מחברה לחברה כציפור חופשית. התחלתי איתו בסלקום, עברתי לאורנג’, חזרתי לסלקום, בין לבין הוא טבע לי בביצה, נדרס, אבל קניתי חדש ואותו מכשיר, 200 שקל כולל מע“מ, ואז ניסיתי לעבור לאורנג’ בשנית ופה עשיתי טעות גורלית: התחייבתי.
חברת אורנג’ הודיעה לי שאם אני רוצה מסלול סופר דופר XX2 עם הנחות בלה בלה, אני צריך להתחייב למסלול והמסלול יתן לי ב-ח-י-נ-ם מכשיר חדיש ושווה שיעשה לי נעים וצמרמורות. כמובן שאמרתי בהתחלה לא. מה אני מפגר? שאני אתחייב? אבל כשהנציג עם החולצה הלבנה הנקיה והסמל הכתום הציג לי את האלטרנטיבה הבנתי שלא יתנו לי ברירה, או שתהיה מפגר ותתחייב או שתהיה מטומטם ותשלם פי 4 על מסלול חופשי. צ’ק צ’ק, הופ הופ, קישקוש והעברה והיה לי מכשיר חדש, חדיש ומחודש שיכול לעשות הכל והתחייבות קטנה ל-3 שנים שהן 36 חודשים שהם 144 שבועות שזה מלא זמן. אבל היה לי טוב.
ואז רציתי לשדרג, מצחיקה המילה הזו, לשדרג, אתה לא משדרג כלום! אתה ממשיך לשלם על המחשיר הישן וקונה חדש, אז מה בדיוק שידרוג כאן? בכול אופן, כן, רציתי לשדרג, פתאום היו סמארטפונים שם בחוץ ולכולם היה והם עשו הכל יותר טוב ושלי רק עשה לי נעים וצמרמורות וגם רציתי להיות מחובר למייל ולפייס ולעולם ולמיכל היה אחד כזה, ו.. ו… ובא לי לבכות. אז ביום של ספונטניות בדרך ל-30 יום מילואים, עצרתי בעמדת מכירה של אורנג’ בתחנה המרכזית בירושלים וקניתי מכשיר נוקיה N72. למה לא אייפון, למה, למה? גם אני שואל את עצמי, אולי כי אני אוהב להיות שונה, אולי כי ההוא עם החולצה והסמל אמר לי יותר מתאים לי הנוקיה כי הוא מכיר אותי טוב, ואולי זה בגלל ששלומי, החבר שלי הגורו לפלאפונים, אמר לי ש“מה פתאום, אל תקנה אייפון הוא בלה בלה בלה“. יומיים אח“כ החלטתי שאין מצב שאני נשאר עם המכשיר הזה – שהמקשים שלו קטנים ולא נוחים, הוא מסורבל ולא מובן ולא אהבתי אותו ואני רוצה אייפון. איזה כיף שמדינת ישראל מגינה על הצרכנים שלה ונותנת להם להחזיר את קניותיהם תוך 14 יום. אז זהו, שלא, לפחות לא לי ולא באורנג’.
במקביל לחוסר האהבה שלי למכשיר (שנכון עד כה אין טענות לחברה חוץ מהעובדה שלא רוצים להחליף לי אותו), התחילו לצוץ אי סדירויות בחשבון סלולר שלי. בחודש הראשון זה היה 6 שקלים לפאנטון שלא רציתי. בשני זה היה 50 שקלים על שיחות לחו“ל שלא עשיתי ו-6 שקלים לפאנטון. וכך מחודש לחודש התחילו להערם לי חיובים שלא הכרתי, וכל פעם הייתי צריך להתווכח ולריב שעות בטלפון ולהוכיח שאין לי אחות. ולא בזה זה נגמר כי בחודש הבא, החודש שבו הייתי צריך לקבל החזרים, לא הופיעו ההחזרים ואני צריך להסביר שהבטיחו לי אבל “אני מצטערת אדוני אבל לא מופיע לי כאן שפנית אלינו“ לא פניתי? לא פנ יתי?? שעתיים מהחים שלי נעלמו כי לא מופיע לה במחשב. שקרנים גנבים רמאים. וכן, גם החודש יש לי חיובים מופרכים: 200 שקל על מכשיר חלופי שלא חזר, 300 שקל על מכשיר חדש במקום מכשיר שנגנב (היה אמור להיות רק 100) ו…כן, עדיין 6 שקל על פאנטון. כמעט 500 שקל של גנבה ורמאות.
חזרה למכשיר ה“מעולה“ שלי. נגנב. כן, המכשיר המקולל נגנב, איזה כיף אולי עכשיו יתנו לי אחד אחר. נו, באמת, נראה לכם? ”אדוני אתה יכול לשדרג אם אתה רוצה“ שוב הלשדרג הזה – הפעולה בה אני ממשיך לשלם על הקודם ומשלם על חדש. אז חברת אורנג’ הנחמדה הביאה לי מכשיר חדש, חדיש ומחודש. רגע הוא לא חדש ולא חדיש והוא רק מחודש, שזו דרך יפה לומר שזה מכשיר משומש לכל דבר שעבר עליו לא מעט קילומטרז’ ורק הדביקו לו תואר על שורש ח.ד.ש כדי שאנחנו המטומטמים נרגיש טוב.
ואני עם המחודש התחלתי לסבול, עכשיו זה כבר לא היה עניין של המכשיר עצמו שאני לא סובל, זו העובדה שהוא נתקע. כן, הוא מפסיק לעבוד ככה סתם באמצע שימוש וכל מה שנותר זה לכבות אותו ולהדליק מחדש. וזה קורה הרבה. אז שלחו לי שליח, אחרי צעקות ובלאגן, שלקח והחזיר אחרי יומיים והמכשיר נתקע. ושוב שלחו שליח שלקח והחזיר אחרי יומיים והמכשיר נתקע. כן, קראתם נכון, לא הייתה כאן פעולה של Ctrl C – Ctrl V : פעמיים לקחו, פעמיים החזירו והמכשיר בשלו – נתקע.
וכך הגעתי להיום בבוקר. חשבון של 995 שקלים שכולל 129 שקל למכשיר זמני, 450 מכשיר חלופי, ופאנטון של 6 שקלים. 585 שקלים של חיובים מופרכים, שקרנים, גנבים ורמאים. אה, כן – ומכשיר שלא עובד. אז הבוקר התקשרתי לחברה, וממש אבל ממש מתחשק לי לספר לכם איך העבירו אותי מאחד לשני, איך ניתקו עלי, איך סיפרו לי שיחזרו אלי יותר מאוחר ולא חזרו, אבל למה שאני אתפס לזוטות כשיש לי 585 שקל חיובי גנבה ומכשיר אחד שלא עובד? וכדי לקצר אני אספר שהציעו לי ששוב יגיע שליח שיקח ויחזיר אחרי יומיים. ושלגבי החיובים אז “אני אבדוק לך אדוני, אבל השיחה מתארכת, תודה, שלום“.
ורק כדי להשלים את העניין אני אספר שכדי לעזוב את אורנג’ אני צריך לשלם קנס יציאה בגובה השכר הממוצע במשק.
במשפט הסיום הייתי רוצה לקרוא למרי אזרחי, לעצומה ולהפגנות, אבל אני אסתפק בעצה טובה שתפתור אותי מהסבל המתמשך הזה.

Be Sociable, Share!

•